מה קורה כשצורך אישי קטן פוגש סקרנות טכנולוגית והחלטה לנוע.
יש לך רעיון קטן שמחכה במגירה כבר הרבה זמן?
אצלי זה התחיל בצורך פשוט: מעקב ברור אחרי התזונה שלי, בדגש על חלבונים.התוכנית הראשונה הייתה סוכן ווטסאפ, הודעות קוליות וטבלת Airtable עם דשבורד.
ואז עצרתי רגע.ראיתי בזה הזדמנות לתרגל משהו חדש שלמדתי באותה תקופה: Vibe Coding, בנייה של אפליקציות עם AI דרך הוראות מילוליות.
אפיון קצר עם GPT, פרומפטים ל-Lovable, ותוך ארבע שעות הייתה לי אפליקציה עובדת.או לפחות כך חשבתי 🙂עם נתוני דמו הכול עבד. ברגע שהכנסתי נתונים אמיתיים, הבנתי שצריך לעצור, לבדוק ולדייק.
מה הדרך הזו הזכירה לי
•לבנות בהדרגה, במנות קטנות, ולא הכול בבת אחת
•לעצור ולבדוק, גם כשמשהו נראה טוב על המסך
•ככל שהיצירה מהירה יותר, האחריות גדלה
והדבר שהכי נגע בי: דברים שישבו אצלי במגירה שנים, כי דחיתי את הפיתוח שלהם, מרגישים היום הרבה יותר נגישים.הפער בין שולחן התכנון לביצוע התקצר.
לפעמים חלום לא מתחיל בהחלטה גדולה.הוא מתחיל בצורך קטן ויומיומי, ובסקרנות לנסות דרך חדשה ✨
Vibe Coding היא דרך לבנות אפליקציות ותוכנות בעזרת AI: נותנים למערכת הוראות מילוליות (פרומפטים), והיא כותבת את הקוד. מי שבונה הופכת למעין מנהלת עבודה שמנחה את ה-AI. עינת בנתה כך אפליקציה למעקב תזונה ב-Lovable.
כמה זמן לקח לבנות את האפליקציה?
גרסה ראשונה ועובדת נבנתה תוך כארבע שעות, אחרי אפיון קצר עם GPT. אבל היא עבדה רק עם נתוני דמו, ועם נתונים אמיתיים התברר שצריך לעצור, לבדוק ולדייק את סדר הבנייה והחיבורים.
מה אפשר ללמוד מזה על הגשמת רעיונות?
שצורך קטן ויומיומי יכול להיות נקודת התחלה טובה, ששווה לבנות בהדרגה ולבדוק לאורך הדרך, ושכלים כמו AI מקצרים את המרחק בין רעיון שיושב במגירה לבין ביצוע.
