יומן הגשמה · שיעור / תובנה

האכפתיות שבתוך הפרטים

18 בנובמבר 2026 · מאת: עינת לבי כהן · 2 דק׳ קריאה

האכפתיות שבתוך הפרטים

אחותי התלהבה מאתר טיול שמישהו אחר בנה, והרגשתי צביטה. ואז הבנתי שהאכפתיות באתר שלי הייתה בתוך הפרטים, וזה מה שאני עושה גם בעבודה.

"את חייבת לראות מה בעלה של חברה שלי הכין לטיול שלהם."ככה אחותי פתחה את ההודעה, ומתחת היה קישור. פתחתי, הסתכלתי, וכתבתי לה: "אבל זה כמו מה שאני בניתי לנו לטיול המשפחתי." והיא המשיכה: "תראי איזה יופי התמונות, והסימונים."ובאותו רגע הרגשתי צביטה קטנה בלב.

כי באותו זמן גם אני בניתי אתר. לטיול המשפחתי הקרוב שלנו, 19 נפשות, ועבדתי עליו לא מעט. ליד כל מקום במסלול שמתי כפתור שפותח את וויז או את גוגל מפות בלחיצה (כדי שכל אחד יוכל לבחור את אפליקציית הניווט החביבה עליו). הוספתי איפה אפשר לחנות באזור. ושמתי אפשרות להגדיל את הכתב, בשביל מי שכבר לא רואה טוב מקרוב, כדי שכולנו נוכל לקרוא בו בלי משקפיים. ובגלל שסוכן הנסיעות עשה קצת בלגן בסידורי הישיבה בטיסה, הכנתי שם גם מפת סידורי ישיבה, כדי שכל משפחה תשב ביחד.

המשפחה שלי ממש העריכה והתלהבה מזה, כולל אחותי. אמרו לי וואו, ואפילו ביקשו שאלמד אותן לעשות את זה. ובכל זאת, כשקיבלתי את ההודעה הזו ראיתי רק את מה שלא.

ואז נפל לי האסימון: החוויה

אז במקום להתבאס, ניסיתי להבין מה ההבדל בין האתרים, ולמה היא התלהבה כל כך מהאתר שהוא בנה. ואז נפל לי האסימון: החוויה. באתר שבנה בעלה של החברה היו תמונות של המקומות שאליהם הולכים. היה שם חיבור לרגש, חיבור שיצר ציפייה לקראת הטיול. והבנתי ששוב הצד הפרקטי שלי בא לידי ביטוי, הצד ששם את הרגש בצד.

הוספתי לאתר צבעים, תמונות ועיצוב, ואז הרגשתי את ההבדל.

מסך הפתיחה של האתר, עם הטחנות

האכפתיות שבתוך הפרטים

אבל רק כששיתפתי חברה במה שהרגשתי, קלטתי שגם לפני התמונות הסתכלתי על הדבר הלא נכון.

כי מה שהיה באתר שלי לא היה רק פונקציונלי.כל כפתור שם היה עבור מישהו שחשבתי עליו:- מי שנוהג וצריך את הדרך בלחיצה אחת.- מי שמגיע ומחפש איפה לחנות.- מי שכבר לא רואה טוב מקרוב.- משפחה שרוצה לשבת ביחד בטיסה.- מי שרוצה לראות את כל האטרקציות במקום אחד.

האכפתיות לא הייתה בתמונות, במעטפת החיצונית. היא הייתה בתוך הפרטים, ובגלל זה לא ראו אותה.

טבלת האטרקציות, מה מתאים לכל ילד

לשאול מי יפגוש את זה

וזה מה שאני עושה גם בעבודה, עם הלקוחות שאני מלווה. לפני שאני בונה כל דבר, סוכן AI או מערכת לעסק, אני שואלת מי יפגוש את זה. הלקוח החדש, מי שממהר, מי שלא מסתדר עם טכנולוגיה, ומי בצוות שיקבל את הפנייה אחר כך. באיזה רגע הם יפגשו את זה, ומה יגרום להם להרגיש שחשבו עליהם. רוב ההחלטות האלה לא ייראו בסוף, אבל בלעדיהן החוויה לא תהיה טובה מספיק.

התמונות הן מה שרואים בחוץ. הפרטים הם מה שגורם לזה לעבוד.

שאלות ותשובות

מה ההבדל בין אתר פונקציונלי לאתר חווייתי?

מהחוויה שלי, אתר חווייתי מחבר לרגש: באתר שבנה בעלה של חברה של אחותי היו תמונות של המקומות, והן יצרו ציפייה לקראת הטיול. אתר פונקציונלי דואג למה שצריך בדרך: באתר שלי היו כפתור ניווט ליד כל מקום, מידע על חניה, הגדלת כתב ומפת סידורי ישיבה. בסוף הוספתי גם צבעים, תמונות ועיצוב, והרגשתי את ההבדל. התמונות הן מה שרואים בחוץ, והפרטים הם מה שגורם לזה לעבוד.

מה כדאי לשאול לפני שבונים סוכן AI או מערכת לעסק?

מי יפגוש את זה. הלקוח החדש, מי שממהר, מי שלא מסתדר עם טכנולוגיה, ומי בצוות שיקבל את הפנייה אחר כך. באיזה רגע הם יפגשו את המערכת, ומה יגרום להם להרגיש שחשבו עליהם. רוב ההחלטות האלה לא ייראו בסוף, אבל בלעדיהן החוויה לא תהיה טובה מספיק.

מה שמתי באתר לטיול משפחתי של 19 נפשות?

ליד כל מקום במסלול שמתי כפתור שפותח את וויז או את גוגל מפות בלחיצה, כדי שכל אחד יבחר את אפליקציית הניווט שלו. הוספתי איפה אפשר לחנות באזור, אפשרות להגדיל את הכתב בשביל מי שכבר לא רואה טוב מקרוב, מפת סידורי ישיבה בטיסה כדי שכל משפחה תשב ביחד, ומקום מרוכז לראות את כל האטרקציות. אחר כך הוספתי גם צבעים, תמונות ועיצוב.

למה קשה לראות אכפתיות שנמצאת בפרטים?

כי היא לא יושבת במעטפת החיצונית. כשהפרטים עובדים, מי שמשתמש באתר או במערכת פשוט מתקדם בלי לעצור עליהם. אצלי, גם אני לא ראיתי אותה בהתחלה, עד ששיתפתי חברה במה שהרגשתי. רוב ההחלטות האלה לא נראות בסוף, אבל הן מה שגורם לזה לעבוד.

מה אני בעצם עושה, בכל עסק שאני עובדת איתו?

אני בונה דברים שחושבים על האנשים שיפגשו אותם. זה יכול להיות סוכן AI, מערכת, תהליך או אתר לטיול משפחתי. לפני שאני בונה, אני שואלת מי יפתח את זה, באיזה רגע ובאיזה מצב, ומה יגרום לו להרגיש שחשבו עליו. התשובות נכנסות לתוך הפרטים: כפתור במקום הנכון, הודעה בזמן הנכון, דרך פשוטה גם למי שלא מסתדר עם טכנולוגיה. רוב זה לא ייראה בסוף. מה שכן רואים הוא שאנשים לא נתקעים, ומרגישים שמישהו דאג להם מראש.

נהנת? אפשר ומומלץ לשתף הלאה

אולי גם אלו יעניינו אותך…

רוצים לקבל תכנים על הגשמה, יצירה וטכנולוגיה?

הצטרפו לניוזלטר של מרחב ההתגשמות ונעדכן בכל פעם שעולה משהו חדש!